הסיפור על המצאת ה-mp3, ועל איך דווקא ספוטיפיי עשתה מזה עשרות מיליארדי דולרים, ולא הממציא המקורי.
בטח לא ידעתם את זה, אבל לפני כ- 30 שנה, בדצמבר 1991 הומצא ה-mp3. רק תנסו לדמיין את העולם היום, ספוטיפיי, iTunes וכולי, בלי ה-mp3!
מי שהמציא אותו היה איש עלום שם, פרופסור להנדסת חשמל בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, בעיירה קטנה בגרמניה, ארלנגן.
קרלהיינץ ברנדנבורג - ממציא ה-mp3
השם mp3 הוא קיצור של mpeg-3 שזה ראשי תיבות של - Moving Pictures Experts Group, קבוצת הפרופסורים שעבדה על הפטנט.
ההמצאה הזאת כבשה מהר מאוד את העולם, מאחר והיא שירתה צורך בסיסי באותם ימים - להעביר קבצי מוזיקה שתופסים נפח גדול, ממקום למקום. שימו לב שבשנת 1991 עוד לא היה כל כך אינטרנט בכל בית, כלומר ההמצאה קדמה אפילו לאינטרנט!
אבל האם גם היום, כאשר יש אינטרנט בפס רחב בכל בית בעולם, האם עדיין ה-mp3 הוא רלוונטי? למה בעצם ספוטיפיי למשל מכילה אך ורק קבצים באיכות mp3? מה דעתכם? מוזמנים להגיב כאן למטה.
ספוטיפיי - למה בעצם עדיין בשנת 2021, היא משדרת רק באיכות המכווצת של mp3 ולא באיכות המקורית של WAV?
שני דברים מדהימים בעיניי בעניין הזה:
1. הם הצליחו לכווץ מוזיקה פי 10, כלומר רק עשירית מהמידע שיש במוזיקה נשאר, ועדיין לכל האנשים זה נשמע בדיוק אותו דבר. כלומר ההנחה של המהנדסים הגרמניים היתה - מי צריך פי 10 מהמידע, אם אף אחד לא שומע את זה?!
2. ואיך זה קשור להצלחה של ספוטיפיי? הפטנט על זה באירופה פג ב-2012, כלומר כבר 9 שנים ספוטיפיי לא צריכה לשלם על שימוש בטכנולוגיה הזאת. רק תדמיינו, ספוטיפיי לא צריכה לשלם על הטכנולוגיה עצמה של mp3, וגם הרי לא צריכה לשלם ליוצרי התוכן שלה, המוזיקאים. (למי שלא בקיא במספרים - ספוטיפיי משלמת בערך ממוצע של 0.003$ על כל stream - ובפורטוגל למשל זה אפילו יוצא פחות - 0.0018$...)
מדהים בעיניי איך ספוטיפיי, שיש לה שווי שוק של 50 מיליארד דולר, בעצם משתמשת גם בתוכן וגם בטכנולוגיה ששניהם לא עולים לה (כמעט) כלום!
ומה דעתכם? האם ספוטיפיי צריכה לשלם יותר למוזיקאים אשר יוצרים את התוכן שלה?
אז איפה טעינו, אנחנו המוזיקאים, כאשר קמו ספוטיפיי, דיזר, אייטיונס, ושאר רשתות הסטרימינג?
ספוטיפיי היא פלטפורמה של תוכן, ממש כמו יוטיוב למשל. אבל לעומת ספוטיפיי, יוטיוב דואגת הרבה יותר ליוצרי התוכן שלה, יש אנשים רבים שממש מתפרנסים מיוטיוב, ואם יש לך מיליוני צפיות ומנויים ביוטיוב אתה יכול גם להיות מיליונר מיוטיוב. שלא לדבר על האפשרויות שיוטיוב מאפשרת לשתף קישורים בתיאורי הסרטון וכולי.
בספוטיפיי אתה "כלוא" למעשה בתוך פלטפורמה סגורה, שאין לנו דרך כיוצר תוכן (מוזיקאי) להתפרנס ממנה.
אין אף אדם בעולם שמתפרנס מספוטיפיי, גם לא אדל. ואתה שבוי שלהם עם המודל של אלפית הדולר לכל השמעה...
אדל - אפילו היא, עם מיליארדי האזנות בספוטיפיי, רחוקה מאוד מלהתפרנס מספוטיפיי עצמה!
אני אחזור על המשפט, ותבינו כמה שזה הזוי - אין אף אדם בעולם שמתפרנס מספוטיפיי, למרות שיש אמנים שיש להם מיליארדי האזנות ומנויים בספוטיפיי.
אני חושב נעשתה כאן טעות אדירה ביום שהפלטפורמות האלה קמו, עם מודל עסקי מגוחך כלפי יוצרי התוכן, ומתישהו חייבת להיות רגולציה שתשנה אותו, או כאשר תקום מחאת אמנים בינלאומית, שאנחנו כיוצרי תוכן, לא יכולים לתת את התוכן שלנו במחיר של אלפית הדולר!
מסכימים? לא מסכימים? מוזמנים להגיב כאן למטה, ואני מבטיח לקרוא ולהגיב על דעתכם בנושא!
תודה על הקריאה. נתראה במאמר הבא!
ובונוס לסיכום:
בשנים האחרונות יצא לי להלחין הרבה מוזיקה למחול. אני שמח לשתף איתכם כאן קטע מתוך עבודה של מוזיקה למחול שהלחנתי ללהקת המחול בארה"ב -
Peridance Contemporary Dance Company
כמה קישורים לשימושכם לסיכום:
עוד מידע בויקיפדיה על הפטנט של mp3 ועל החברות אשר טענו לאורך השנים שהפטנט הזה שייך גם לה.
מי אני?
אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.
אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, כולן מארה"ב, ועוד. אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, כולל סדרות של הוט כאן בארץ, ומוזיקה למחול כולל ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם.
