top of page

מוזיקה לסרטים - איך לעשות תזמור של מוזיקה לסרטים, מוזיקה למדיה, ומוזיקה למשחקי מחשב?

אז קודם כל, לפני שנתחיל - תשמעו – כבר הרבה שנים אני חולם לעשות כזה דבר.


ללמד סופסוף מאלף ועד תו איך להלחין מוזיקה לסרטים, וטלוויזיה!




אז לפניכם כאן המדריך השלם על תזמור של מוזיקה לקולנוע, מוזיקה למדיה, ומוזיקה למשחקי מחשב - כל מוזיקה שנעשית מול מדיה, ודורשת הקלטה של תזמורת חלקית או מלאה:


מה זה תזמור של מוזיקה למדיה?
איך עושים את זה? כמה כסף מקבלים על זה?
ומה חשוב לדעת לעשות כאשר מתזמרים מוזיקה לסרט בניגוד למוזיקה קונצרטנטית?

אז היי - אני עמית ויינר, ואני מלחין למדיה. זה אני בסטודיו שלי:



כאן בתמונה למטה - מתוך הקלטות באולפני אבי רואוד בלונדון (Abbey Road), של מוזיקה לטריילר שהלחנתי ותזמרתי לחברת Megatrax:



עם המלחין טל ירדני, בהקלטות מרחוק של מוזיקה לסרט שהוקלטה בבודפשט, הונגריה:


והנה הקרדיט מתוך הסדרה "פולארד" ששודרה בכאן 11 בפברואר 2022, עם מוזיקה של טל ירדני ותזמור שלי:


אז בשנים האחרונות יצא לי לעבוד כמתזמר בהרבה סרטים, גם סרטים שאני הלחנתי, וגם בתיזמור מוזיקה של מלחינים אחרים. ורציתי לעשות קצת סדר ולתת כמה טיפים חשובים בעיניי על הנקודות הבאות:


* מה זה בעצם תזמור לסרטים בימינו?


* מה חשוב לדעת כאשר מגישים תזמור של מוזיקה לסרט, ובמה זה שונה מתזמור של מוזיקה תזמורתית רגילה?


* כמה זמן זה לוקח, וכמה כסף לוקחים על זה?



קודם כל - מה זה בעצם תזמור לסרטים בימינו?


אז חשבתם על לקחת קורס מוזיקה לסרטים. תזמור הוא חלק חשוב מהתחום.

תזמור לסרט בימינו הוא תחום רחב, שיכול להיות כמה דברים במקביל: תזמור, עיבוד, עריכת תווים, הכנת התפקידים.

כמתזמרים אתם מקבלים בדרך כלל קובץ מידי (MIDI) מהמלחין (שיכול להיות גם אתם), והתפקיד שלכם הוא להפוך אותו מקובץ מידי שיצא מתוכנת קיובייס או לוג'יק או כל DAW אחר, לפרטיטורה שנראית מקצועית ותישמע מעולה בקריאה התזמורתית הראשונה!

כן, בתזמור של מוזיקה לסרט אין כמה חזרות ואז קונצרט. יש נגנים שהם Session Musicians (נגני אולפנים) שקוראים מהדף פעם אחת בדרך כלל את התווים, וישר מקליטים בקריאה הראשונה.


מה-DAW אל תוכנת התיווי:

תוכנות DAW המרכזיות כיום: קיובייס, לוגי'ק, פרוטולס, אבלטון לייב,

סטודיו 1, Reaper, FL Studio


כלומר, המתזמר הוא החוליה המקשרת בין תוכנת ה-DAW (קיובייס, לוג'יק, פרוטולס וכו') אל תוכנת התיווי (סיבליוס, פינאלה, דוריקו וכו').


חשוב להבין שתזמור בימינו יכול לכלול קבלת קבצים בכל מיני צורות מהמלחין:


- לעתים אלו קבצים שלא עברו quantize עדיין (כלומר יישור לתחילת וסוף הצליל);


- לעתים אלו קבצים שאין בהם חלוקה תזמורתית לערוצים של כינור 1, כינור 2, ויולה וכולי, אלא ערוץ אחד שנקרא String Ensemble עם ארבעה או חמישה תווים רשומים כאקורדים, ועל המתזמר לפצל את הערוץ הזה לכלי המיתר השונים, תוך מחשבה מוזיקלית, היכרות עם כלי התזמורת ומה כדאי לכתוב לכל כלי, והפעלת מחשבה יצירתית. במקרה כזה התזמור יכול להיות קרוב יותר לעיבוד.


- ולעתים אלו קבצים שכבר עברו יישור- quantize, וגם מפוצלים בצורה נוחה לערוצים של כינור 1, כינור 2, ויולה, צ'לו וכולי, וכל שעליך לעשות כמתזמר הוא להוסיף דינמיקה בתווים, לסדר את התווים בצורה מקצועית, לבדוק שאין טעויות, לעבור על התפקידים שהם נראים מקצועיים, ולייצא את התפקידים. זה אולי נשמע מעט עבודה, אך גם במקרה הזה, דרושה עבודה מקצועית מאוד והיכרות טובה מאוד עם כלי התזמורת השונים, המנעדים שלהם, וגם עם צורת התיווי האופיינית של מוזיקה לסרטים (ראו בהמשך), כדי שהפרטיטורה תיראה גם מקצועית, וגם תישמע מעולה כבר בקריאה הראשונה באולפן ההקלטות.


הנה דוגמא של כיצד יכולים להיראות תווים כאשר הם מגיעים אליכם כמתזמרים – כמו שתראו, מדובר לפעמים על בלגן שלם!

לעתים יש שוק ראשוני קטן בפעם הראשוני שפותחים בתוכנת התיווי קובץ מידי כזה! 😊

אבל אל תיבהלו, מהר מאוד תוכלו להפוך קובץ כזה לקובץ תיווי נוח ומיושר (quantize).


אמאל'ה! מה עושים עם כזה דבר?!


והנה דוגמא של אותו קטע לאחר התזמור הסופי שלו – כמו שתראו, כאן הוא נקי ומסודר, ונראה מקצועי ככל האפשר:


 

אולי יעניין אתם - איזו תוכנת תווים הכי מומלצת - סיבליוס, פינאלה, דוריקו או מיוזסקור? מוזמנים לקרוא ולהצביע בסקר!


ועכשיו לתכל'ס! איך עושים את זה?


* מה חשוב לדעת כאשר מגישים תזמור של מוזיקה לסרט, ובמה זה שונה מתזמור של מוזיקה תזמורתית רגילה?


קודם כל, חשוב לדעת שתזמור של מוזיקה לסרט נראה שונה מאוד ממוזיקה תזמורתית קונצרטנטית. כמעט שמיים וארץ!


אני אחזור על כך שנית – תזמור של מוזיקה לסרט יגרום למנצח רגיל מאולמות הקונצרטים לצחוק עליכם אם תגישו לו כזה דבר, ולהיפך, תזמור שנראה כמו תזמור של מוזיקה תזמורתית קונצרטנטית יגרום למנצח של אולפן ההקלטות להסתכל עליכם במבוכה...


מה מהות ההבדלים בין שני העולמות?


בשתי מילים – זמן, וקליק!



זמן

לתזמורת שמורכבת מ - Session Musicians אין זמן! זמן זה כסף! (כסף הוא הדבר המניע את תעשיית הקולנוע, בואו לא נשכח זאת...) תמיד תזכרו שכל שניה שבה התזמורת עוצרת מלנגן, ואחד הנגנים שואל שאלה על משהו שלא ברור בפרטיטורה, כל שניה כזאת זה זמן אולפן שמישהו (המלחין או מפיק הסרט) שילם עליו המון כסף!


אני אוהב לחשוב על העבודה שלי כמתזמר בצורה הבאה: אני האדם שתפקידו לחסוך זמן וכסף בזמן ההקלטות. כל דקה נוספת שאני יושב בבית ועושה עוד הגהה לתפקידים למשל, או מוסיף עוד סימני דינמיקה בתווים כדי שיהיה ברור יותר לנגנים, כל דקה כזאת שלי בבית חוסכת אחר כך הרבה מאוד זמן בהקלטות.


תנסו לעשות חישוב פשוט - נניח שיש לנו 40 נגני תזמורת מיתרים, ונניח שהצלחתם להשיג דיל מאוד זול להקלטות במזרח אירופה, בבודפשט או ברוסיה , למשל כ-1000 יורו לשעת אולפן (זה נחשב מאוד זול!).


נמשיך רגע את החישוב הזה - תזרמו איתי כאן :)

- 1000 יורו לשעת אולפן, זה אומר כ-17 יורו לדקת אולפן (ואני מזכיר שאנחנו נמצאים כאן בתעריף זול מאוד).

כלומר, כל דקת אולפן שאחד הנגנים עוצר ושואל שאלה, ואז רושם משהו בעיפרון על התפקיד שלו, כל דקה כזאת היא 17 יורו שירדו מתקציב ההפקה! ובמדינות שאינן מזרח אירופה, באנגליה או בארה"ב, תכפילו את החישוב הזה פי 5 פחות או יותר.



והדבר השני שמבדיל בין תזמור של מוזיקה לסרט ממוזיקה תזמורתית קונצרטנטית הוא:


קליק

מוזיקה לסרט מוקלטת כמעט במאה אחוז מהמקרים (למעשה זה מאה אחוז ולא כמעט...), עם קליק, כלומר עם מטרונום באוזן של המנצח ושל הנגנים בדרך כלל.


שני ההבדלים האדירים האלו גורמים לפרטיטורות של מוזיקה לסרט להיראות שונה לגמרי ממוזיקה קונצרטנטית רגילה.

להלן כמה מהשינויים הדרמטיים האלו, גיזרו ושימרו לכם לקראת עבודת התזמור הבאה שלכם!


1. אין סימני סולם בתחילת החמשה. במוזיקה לסרטים אין סימני היתק (דיאזים ובמולים) של הסולם בתחילת כל חמשה.

כלומר, אם הקטע הוא ברה מינור למשל, לא יופיע הסימון של סי במול בתחילת כל חמשה.

למה? יותר קל לקרוא ככה מהדף בקריאה ראשונה, כאשר הנגנים לא נדרשים לזכור את כל הבמולים או הדיאזים שהיו בתחילת החמשה.


גם במוזיקה של ג'ון וויליאמס לסרטי הארי פוטר למשל, אין סימני סולם בתחילת הפרטיטורה. ככה נהוג כבר שנים רבות!


הנה דוגמא של הנושא הנהדר של ג'ון וויליאמס מתוך הסרט הארי פוטר - שימו לב שהמוזיקה היא בסולם מי מינור.

אבל אין סימן של פה דיאז בתחילת הפרטיטורה, ובכל פעם שמופיע הצליל פה, מופיע לידו הסימן של הדיאז:



והנה דוגמא מתזמור שלי:

שימו לב שהקטע שלהלן הוא בעצם בסולם מי במול מינור (אמאל'ה!! זה שישה במולים!!!), אבל כל במול רשום לפני כל תו, ולא רשומים שישה במולים ליד המפתח כנהוג במוזיקה קונצרטנטית קלאסית:



2. אין הוראות טמפו עשירות ומלאות השראה. תשכחו מדברים מלאי השראה באיטלקית,

כמו – Allegro non troppo ma poco espressivo.

תרשמו פשוט רבע = 120. ככה זה במוזיקה לסרטים.


למה? לאף אחד כנראה לא יהיה זמן לקרוא הוראה ארוכה ומפותלת כמו Allegro non troppo ma poco espressivo.


העיקר זה לדעת מהו ה-bpm, כלומר מה המטרונום, את האיטלקית תשאירו בבית... :)


דוגמא:

שימו לב להוראת הטמפו היבשה - רבע = 120

את האיטלקית - presto ma non tanto ma poco sostenuto - השארתי בבית :)

(ואני דווקא דובר איטלקית אגב...)


3. מומלץ מאוד לרשום מספר תיבה מעל כל תיבה. כן, כל תיבה!

דבר כזה יגרום למנצח של מוזיקה קונצרטנטית לצעוק עליכם:

"תורידו את הבלגן הזה של כל מספרי התיבות האלו מהעיניים שלי!"


אבל זה נחוץ מאוד ונפוץ במוזיקה לסרטים שמוקלטת בקריאה ראשונה, וכולם, כולל המנצח והנגנים, רוצים בכל רגע לדעת באיזה תיבה אנחנו נמצאים ולא לספור תיבות.

במוזיקה קונצרטנטית זה לא נהוג, אל תעשו את זה! נהוג לרשום את מספר התיבה כל 5 או 10 תיבות, ובתחילת כל חלק חדש ביצירה, אבל במוזיקה לקולנוע זה אחרת כאמור.


הנה דוגמא לתבנית (template) שאני אוהב להשתמש בה – שימו לב למספר התיבה הברור והגדול שמופיע מעל כל תיבה. זה נראה מציק לעין למי שלא רגיל, אבל זה חוסך המון זמן ובעיות בזמן אמת!


כל תיבה ממוספרת!


4. ואחרון – סימני דינמיקה ברורים, ומפורטים עד כדי הגזמה לעתים!

בתזמור של מוזיקה לסרט חשוב לרשום דינמיקה יותר מפורטת אפילו מגוסטב מהלר, שהיה אולי גדול המפרטים בסימני דינמיקה אי פעם.


מהלר היה אחד המלחינים הראשונים שהתחיל לכתוב לנגנים גם מה לא לעשות, כגון: nicht schleppen - "לא להאט".


למה שמישהו יכתוב לנגנים מה לא לעשות? כלומר מה תהיה הסיבה שהם יאטו בכלל?


אז מהלר, שהיה מנצח מהטובים בכל הזמנים, ידע את הפסיכולוגיה הפנימית של נגני התזמורת כל כך טוב, שהוא הבין שבמקומות מסויימים הנטייה הטבעית של הנגנים תהיה להאט, ולכן הוא היה כותב להם "לא להאט".


המלחין והמנצח גוסטב מהלר -

"לא להאט רבותיי! אני מסתכל עליכם!"



ובחזרה אלינו, אל פירוט ככל האפשר של סימני דינמיקה במוזיקה לקולנוע:


הכלל שאמור להנחות אתכם הוא פשוט – אם יש שאלה, עדיף לרשום את זה בתווים. כלומר, כמתזמרים עליכם לעשות הכל כדי שלאף אחד, לא המנצח ולא הנגנים, לא תהיה שאלה כלשהי בזמן החזרה וההקלטה (זוכרים כמה עולה כל דקה של תזמורת באולפן הקלטות במזרח אירופה? וכמה היא עולה באנגליה ובארה"ב??).


כמה כללי אצבע שאני אוהב לזכור ולהזכיר לעצמי לגבי דינמיקה:


1. אחרי כל הפסקה של תיבה ומעלה חייב להופיע סימן דינמיקה חדש. כלומר, אם לכינור הראשון יש 2 תיבות הפסקה, חייב להופיע לאחר מכן סימון דינמיקה חדש.


2. אם יש קרשנדו רושמים גם בסופו סימן דינמיקה, כלומר לאן הגענו? האם הגענו מפיאנו אל פורטה, או למצו פורטה, וכו?


3. לא כדאי לרשום פחות מ-pp (פיאניסימו), ולא יותר מ-ff (פורטיסימו). זה נכון רק במוזיקה לקולנוע, במוזיקה קונצרטנטית תוכלו למצוא גם עד 6 פורטה ו-6 פיאנו, למשל אצל צ'ייקובסקי. כן כן! 6 פיאנו - pppppp בסימפוניה השישית המפורסמת שלו (המקום המבהיל ביותר בעולם של המוזיקה הקלאסית - 6 פיאנו ומיד אחריו 3 פורטה של התזמורת כולה!).


4. במוזיקה לסרטים נפוץ לכתוב קרשנדו ממצו פיאנו למצו פורטה ולהיפך, דבר שהרבה פחות נפוץ במוזיקה קונצרטנטית, ויכול לגרום להרמת גבה של המנצח במוזיקה קונצרטנטית.

להלן דוגמת תווים ממוזיקה לסרט שתיזמרתי, תראו כמה מפורטת הדינמיקה!


פירוט של כמה שיותר סימני דינמיקה!

המשימה שלכם כמתזמרים: שאף אחד לא יעצור לרגע את החזרה וישאל -

"האם בתיבה 65 בביט השלישי צריך להיות מצו פיאנו או פורטה?"


* ולסיכום: כמה זמן זה לוקח, וכמה כסף לוקחים על זה?



שני הדברים הללו מאוד תלויים בשלושת המשתנים הבאים:


1. מהו ההיקף של המוסיקה עצמה שצריך לתזמר – כמה זמן המוסיקה שעליכם לתזמר? יש הבדל גדול בין 15 דקות של מוזיקה שעליכם לתזמר, לבין 90 דקות של מוזיקה!


2. מה גודל התזמורת שמתכננים להקליט באולפן – האם מדובר על כמה כלי סולו בלבד (נפוץ בסרטים דלי תקציב)? האם מדובר על תזמורת מיתרים בלבד (דבר נפוץ מאוד בסרטים עם תקציב בינוני עד גבוה)? או האם מדובר על תזמורת מלאה (קיים בימינו כמעט אך ורק בסרטים הוליוודיים עתירי תקציב)?


3. כמה זמן יש לכם לעבוד על התזמור? אם מדובר על דדליין לחוץ מאוד של יום עד יומיים, כדאי לחשב זאת בהצעת המחיר שתתנו, ואם יש לכם כשבועיים של עבודה (זה בערך המקסימום שתקבלו כמתזמרים לסרט, לא ראיתי מקרים שבהם יש חודש או יותר לתזמור...), אז תוכלו לעבוד על כך באופן רגוע יותר.


אז רגע, כמה כסף לבקש בהצעת המחיר שלכם?


קשה לנקוב במספר מדוייק.

זה תלוי בניסיון שלכם, בכמה אתם רוצים את העבודה, ובשלושת המשתנים שלמעלה.


אפשר להגיד שכל סכום שיספק אתכם, בין כמה מאות שקלים לאלפי דולרים רבים ויפים, סכום שתרגישו ששווה את זמן העבודה שלכם, את זמן התיקונים, את שיחות הטלפון ואת זמן עריכת התפקידים, הוא הסכום הנכון עבורכם!


זהו, מקווה שנהניתם ולמדתם!




בונוס ראשון לסיכום:

דוגמא לתבנית של תזמור לסרט, לפניכם קטע מתוך קיו של מוזיקה מהסרט Plan A, מוזיקה שהלחין המלחין טל ירדני, ואשר אני עשיתי את התזמור:



ובונוס נוסף לסיכום:

הנה מוזיקה קלטית שהלחנתי לסרט, המוסיקה יצאה בחברת וורנר, תהנו!



תודה רבה על הקריאה!

 

רוצים להתייעץ איתי עוד, בחינם?


ליוצרי תוכן:


אם יש לכם פרויקט או סרט שצריך מוזיקה, ואתם רוצים להתייעץ על איפה למצוא את סוג המוזיקה שאתם מחפשים, או איך למצוא רפרנסים מתאימים לסרט שלכם, או כל ייעוץ מוזיקלי אחר, אל תהססו לפנות אליי!


סטודנטים לקולנוע:


רק שתדעו שכל שנה אני עושה מוזיקה לשני סרטי סטודנטים בהתנדבות! אני אוהב מאוד לעבוד עם סטודנטים, ואתם מוזמנים לשלוח לי מייל בנושא!


למוזיקאים:


אחרי הרבה שנים שאני מייעץ למוזיקאים על ענייני קריירה, תעסוקה, מה לעשות בחיים בעולם המוזיקה, ואחרי שאני זוכר כמה משברים היו גם לי באופן אישי בתחום הזה, החלטתי לתת שעה בשבוע של ייעוץ טלפוני, ללא תשלום.


מוזמנים להתייעץ לגבי בחירות בקריירה, לגבי איפה ללמוד מוזיקה, עם מי ללמוד, מה לעשות אחרי הלימודים, וכל דבר אחר שאני יכול לעזור לכם בו.


כאמור, פגישות אלו הן ללא תשלום, משהו שאני הייתי שמח לקבל כאשר גם אני הייתי בתחילת דרכי בתחום המוזיקה, ועם הרבה שאלות ותסבוכים... :)


אז הנה קישור לקביעת פגישה:




פעם ראשונה שלכם בבלוג הזה?




בפוסט הבא בבלוג - אספר ואסביר על "מוזיקה ספריות" ומוזיקה לטריילרים:

איך עושים את זה? מה האפשרויות שיש למלחינים ולמלחינות בתחום הזה? כמה כסף מקבלים? איך מוצאים עבודה בתחום?


רוצים לשמוע עוד מוזיקה שלי?



אז מי אני?


אני ד"ר עמית ויינר, מלחין, ופסנתרן, וראש המחלקה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שנבחרה כאחת מעשר המחלקות הטובות בעולם בתחום ההלחנה הרב תחומית.


אני עובד עם החברות יוניברסל, סוני, וורנר, מגהטראקס, מארה"ב, ועוד. אני מלחין מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה, כולל סדרות של הוט כאן בארץ, ומוזיקה למחול כולל ללהקת המחול פרידאנס בניו יורק, מהחשובות בעולם.


לעמוד הספוטיפיי שלי:



bottom of page